כרטיס הגרלה

הסיפור של ליאת נתן למשפט "המציאות עולה על כל דמיון" משנה תוקף.

ליאת הגיעה אלי נחושה בדעתה להתגרש. כבר בדקות הראשונות של פגישת הייעוץ התחברתי לשיטת ה"סטוריטלינג" שבה היא ציירה  לי באופן בהיר את תמונת חיי הנישואין שלה, שאותם היא מבקשת לפרק.

ליאת הכירה את רון כשהייתה סטודנטית למשחק "בבית צבי" וסדר יומה הסתכם בקפיצות בין אודישן לאודישן ובניסיון לנצח את הסטטיסטיקה העגומה של המקצוע.

עם קבלתו של רון לעבודה בחברת הייטק צפונית ובואם של שני הילדים המשותפים, החליטה ליאת לוותר על החלום והחלה לעבוד כמזכירה בתיאטרון הצפון.

רון היה מהנדס צעיר בחברת הייטק שהייתה אז בחיתוליה. במהלך השנים, כמו בכל חברת הייטק, רון קיבל את האופציות לרכוש מניות.

תחום ההייטק, אופציות  (vesting), מניות, מועד הבשלה וכיוצא בזה, היו עבור ליאת לא יותר "מילים גסות" והיא גם לא טרחה להתעניין.

כאשר התחילה לדבר איתו על פרידה הוא מיד הודיע לה – "הכי טוב שכל אחד יישאר עם הזכויות שלו", תוך שהוא מנצל את תמימותה בכל הקשור לכסף, לכלכלת המשפחה ובעיקר מנצל את העובדה שסמכה עליו שלא יסתיר ממנה כלום ויעמוד בהבטחתו.

במהלך פגישת הייעוץ היא הבהירה לי באופן חד משמעי שהיא לא מתכוונת לצאת איתו למלחמות וההצעה שלו "שכל אחד יישאר עם הזכויות הסוציאליות ממקום עבודתו" – מקובלת עליה.

במקרה או שבכלל לא במקרה, (כי כבר סוכם שהמציאות עולה על כל דימיון) חברת ההייטק הצעירה שהייתה בחיתוליה בשנת 2000 כאשר נישאו, הכריזה באותו שבוע על מכירתה תמורת 6.9 מיליארד דולר. עסקת המכירה הזו הוכרזה כ"עסקה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי".

אותה חברת הייטק, שבעלה הוא עובד בכיר בה ומחזיק בכמות מניות שנרכשו באמצעות אופציות לאורך כל שנות עבודתו בחברה, כלומר שנות הנישואין.

לא נקטתי עמדה בכל הנוגע לאסטרטגיית הגירושין, ושלחתי אותה הבייתה לעשות שיעורי בית.

כעבור שבוע היא חזרה אלי עם צילומים של תלושי השכר שלו מהשנים האחרונות והסכמי האופציות עליהם חתם במהלך השנים.

עיון במסמכים העלה, שהמניות שרכש כאופציות ניתנות למימוש (vested options).

עיון נוסף בהסכמים העלה, שהאופציות ניתנו לו כ"תמריץ" על עבודתו במהלך תקופת הנישואין.

משמעות הדבר היא שאותן מניות (ש"העסקה הגדולה ביותר בתולדות ההייטק הישראלי" – משפיעה עליהן באופן ישיר) יהפכו חיש מהר לכספים נזילים ובהיקף עצום.

בשלב הראשון, פניתי לרון בהצעת פשרה כוללת והוגנת, לרבות בעניין המניות, והוא השיב: "אמרתי לליאת, מה ששלי שלי ומה ששלה שלה, המקסימום שאני מוכן לתת הוא, את שווי המניה במועד שבו היא נרכשה/ניתנה".

ליאת כבר ביקשה לוותר, אבל אני, שידעתי כמה המצב לא יהיה הוגן אם אכן תוותר על זכות שמגיעה לה, השוויתי את מצבה ל"כרטיס לוטו": רינת ורון רכשו כרטיס לוטו במוצ"ש ובשווי של 18 שקלים. בשעה 22:00 בלילה זכו המספרים עליהם הם הימרו ב-10 מיליון שקלים. רון הציע להשיב לה מחצית מעלות הכרטיס – 9 שקלים.  האם הוגן?

ההמשך במאמר הבא….

מאמרים קשורים בנושא:

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
+ תיאום פגישה