דדלוס ואיקרוס

רבות נכתב על מעופו היהיר של איקרוס שהביאו אל מותו, כאשר קרב לשמש כשעל כתפיו עטה כנפי נוצות שחוברו לגופו בשעווה.

צפייה מהצד בהתנהלותם של בן/בת זוג שמתנגדים באופן קטגורי לכל הצעת פשרה, מזכירה לי את סיפור המיתולוגיה היוונית "דדלוס ואיקרוס".

זה לא סוד שבני הזוג בעצמם (ורק הם) יודעים מהי הדרך הכי טובה לפצח את חידת פירוק מפעל חייהם. שופט לעולם לא ידע לעשות זאת טוב מהם. אז מה בכל זאת מוביל זוגות לא מעטים לפתחו של בית המשפט, תוך שהם מפקידים את ההחלטות החשובות בחייהם בידי זר, וסכומים לא מבוטלים בידי זר אחר שמחזיק ברישיון עו"ד?

ככל הנראה זהו אותו רצון "להתקרב אל השמש". לגעת לא לגעת ולצפות שהשעווה שמחברת את כנפי תאוות הבצע, לא תימס. לרוב היא נמסה. ואותו בן או בת זוג שהתנגדו לכל הצעת פשרה, מקבלים הרבה פחות.

מקרה שהיה כך היה…

הוא הגיע אלי (או יותר נכון הגענו אחד לשנייה) דרך פוסט קורע לב ברשת חברתית – "לא ראיתי את הנסיכה שלי כבר חצי שנה".

הוא התיישב אצלי במשרד ואמר בבכי שאשתו התנתה את המפגשים עם הנסיכה שלו בסכום מזונות גבוה בהרבה ממה שיכול היה להרשות לעצמו. בסופו של דבר, ולאחר שהבנתי שחרף ההכחשה שלו, הנסיכה, ככל הנראה, תאובחן בבוא העת "על הרצף האוטיסטי", הסכמנו בהליך של פשרה, לסכום המזונות שדרשה, בכפוף להסכמה שככל והילדה תהיה זכאית לגמלת נכות, יופחת סכום המזונות.

עם הדרישה הראשונה, מצידה של האם, להשתתפות במחצית התשלומים עבור קלינאית תקשורת, פסיכולוגית ילדים ורכיבה טיפולית על סוסים, דרשתי לקבל מידע אודות הליך קבלת הגמלה.  מעורך דינה קיבלתי התחמקויות אלגנטיות, שהפכו אט אט לבוטות יותר ויותר. בירור פרטני שביצענו אל מול המוסד לביטוח לאומי חשף שהילדה אובחנה "על הרצף" ומזה שנה וחצי שהאם מקבלת לידיה גמלה חודשית בגובה 3,000 ₪ – סכום שגבוה בהרבה מדמי המזונות החודשיים.

עם המידע הרלוונטי מאוד הזה, פניתי שוב לעורך הדין המתחמק וביקשתי ליישם את סעיף ההפחתה עליו הסכמנו. האם ככל הנראה קיבלה הנחיות, שלא לומר אשליות, וטרחה להגיש תביעה להגדלת מזונות בשל הצרכים המיוחדים של הילדה. הגשתי מיד תביעה לביטול המזונות, במסגרתה הוזכרה אותה הסכמה בעניין הגמלה. השופט זימן מיד לדיון שבפתחו הוא כעס עלינו, עורכי הדין, על כך שלא הצלחנו להגיע להסכמות והבטיח פסיקת הוצאות על שבזבזנו זמן שיפוטי (מסוג "ההבטחות" של שופטים, ששכחו לשם מה נועד תפקידם השיפוטי). אני מיד טענתי, שנגררנו להליך, חרף הסכמה מפורשת בעניין הגמלה, שכל תכליתה הייתה לחסוך לכולנו הליך נוסף (ואת זמנו של כבודו).

השופט קיבל את הטענה שהגמלה מכסה באופן מלא את צורכי הקטינה, וההוצאות החריגות, מכוסות ממילא על ידי קופת החולים והביטוח הרפואי. בסופו של הדיון ניתן פסק דין שמבטל לחלוטין את חיוב המזונות.

מוסר השכל – כשכנפיי תאוות הבצע שלך מחוברות לכתפיך בשעווה, תשתדלי שלא להגביהה עוף יתר על המידה, פן השמש (או השופט) ימיסו אותן ותמצאי עצמך מתרסקת ועל הדרך צופה  באשליות מתנפצות.

מאמרים קשורים בנושא:

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
+ תיאום פגישה