בין סליחה ומחילה

גליה וקובי היו זוג רגיל לחלוטין, גליה פקידה במס הכנסה וקובי רו"ח עצמאי. הכנסה יפה, 3 ילדים ובית עם משכנתא. ערב אחד הוא קלט בזווית העין הודעת ווצאפ שקפצה במסך האייפון שלה: "מתגעגע…".

מיד כל האסימונים החלו לרדת וגם מסך שחור. הוא שתק, לא הסגיר את הסערה שהתחוללה בנפשו, ובוקר למחרת כבר התייצב במשרדו של רון החוקר הפרטי. בתוך שבועיים היה בידיו דו"ח חקירה מפורט שכלל צילומי תקריב של אשתו וגבר זר יוצאים מצימרים לפי שעה, מסעדות ואפילו תמונות ברורות שלה מקיימת יחסים במכונית חונה בחניונים נידחים בעיר.

הלב שלו נמחץ אבל הוא ביקש מהחוקר להמשיך, אפילו שהחומר שהיה בידיו כבר הספיק והתשלום כבר עמד על עשרות אלפי שקלים. הוא רצה עוד ועוד מידע.

הוא הגיע אלי לפגישה כשהוא מרוסק ובוכה ומצהיר שהוא אוהב אותה כל כך שהוא לא רואה את החיים שלו בלעדיה.

הצעתי לו לנסות ולעמת אותה עם דו"ח החוקר ולראות מה קורה.

כעבור שבוע הוא חזר אלי קצת יותר מחויך ואמר שהיא התחננה שיסלח, הבטיחה להפסיק מיד את הרומן והוא הסכים לסלוח "לטובת הילדים" אמר.

הצעתי לו שנערוך הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, תוך שגילה מתחייבת במסגרת ההסכם להפסיק את הרומן והוראות נוספות למקרה של פרידה, אשר יחסכו להם מלחמות משפטיות.

ההסכם נחתם וקיבל תוקף של פסק דין והיא באמת ניתקה כל מגע עם המאהב. הוא כמובן המשיך להפעיל את החוקר הפרטי ששב בידיים ריקות. אבל קובי לא הצליח לנקות את נפשו מצלקת הפגיעה באמון שהותירו התמונות הרבות שאליהן ביקש להיחשף באובססיביות.

בכל הזדמנות הציף שוב ושוב את דמותו של המאהב, את הרומן האסור. תוך כדי קיום יחסים שאל: "ככה הוא עשה לך", "אני עושה לך טוב כמו שהוא היה עושה לך", דרש ממנה לתאר לפרטי פרטים את התנוחות שעשתה איתו, את הדרך שבה הוא נגע בה.

דרש ממנה עוד ועוד הקרבת קורבנות לאל הרחמים, הוכחות לאהבתה אליו, מעניש אותה על  חטא הבגידה ומצפה שתקריב מידת סבל כדי שיסלח לה.

במקום  להראות לה את הדרך חזרה אל אושר הנישואין, לשקם את ההריסות, הוא הראה לה בדיוק את הדרך החוצה. וכעבור חצי שנה היא דרשה להפעיל את הסכם הגירושין.

הוא חזר אלי. וכשחזר הסברתי לו את ההבדל התהומי שבין סליחה ומחילה.

קובי סלח לגילה על הבגידה. הסכים להמשיך את הנישואין, חרף הבגידה באמון. אבל לצערו של קובי הוא לא הצליח למחול על הגידה.

מחילה היא ביטוי שנלקח מדיני הממונות ומשמעותו "וויתור על חוב". כלומר וויתור של ממש על העונש שהגיע לגילה על הבגידה.

במחילה אין משמעות לרגשות של הנפגע (הנבגד), לתחושות שלו בנוגע לחטא (הבגידה), אלא רק לעובדה שהוא מוותר על זכותו לגבות את החוב (להעניש/לנקום).

למעשה, בגידה יוצרת צורך בליבו של הנבגד לנקמה כעונש. זהו צדק במובן הטהור – עונש כהחזרת האיזון שהופר על ידי החטא (הבוגד). זו הסיבה שכאשר עבריין מצליח לחמוק מעונש, לבנו אומר לנו שמשהו דורש תיקון- נקמה. וזה בדיוק ההבדל בין סליחה למחילה – הסליחה מבוססת על הפגיעה ואילו המחילה מבטלת את העונש עצמו. כאשר אדם מוחל הוא למעשה פוטר את האדם מהעונש.

אם קובי היה מצליח בנוסף לסליחה, גם למחול לגליה על הצורך הבלתי נשלט שלו לחטט בפצע המדמם שבנפשו, כנראה שהיה מצליח להציל את משפחתו מפירוק.

מוסר השכל: "למרות שאף אחד לא יכול לחזור אחורה ולהתחיל לגמרי מחדש, כל אחד יכול להתחיל מרגע זה וליצור סיום חדש לגמרי". (קארל בארד)

סגירת תפריט
שינוי גודל גופנים
+ תיאום פגישה